#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הד' צומות?	"1) צום הרביעי [י""ז תמוז] - נשתברו הלוחות, בטל התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטמוס הרשע ספר תורה, והעמיד צלם בהיכל [בירושלמי (תענית פ""ד ה""ה) יש מח' אי גרסינן ""העמיד"" ור""ל אפוסטמוס העמיד הצלם [משרי יוונים בזמן בית שני] או ""הועמד"" ור""ל שהעמידו מנשה [בזמן בית ראשון] (ב""י)]<br>2) צום החמישי [ט' באב] - גזירה שאבותינו לא יכנסו לא""י, חרב בית ראשון ובית שני, נלכדה ביתר, וחרש טורנוסרופוס את העיר [לרמב""ן רק חרש ההיכל, לרמב""ם חרש ההיכל וסביביו (ב""ח)]<br>3) צום השביעי [ג' תשרי] - מת גדליה בן אחיקם, ועי""ז נכבה גחלת ישראל הנשארה דגלו כולם ונהרגו מהם לאלפים (מ""ב ס""ק ב')<br>4) צום העשירי [י' טבת] - סמך נבוכדנצר את ירושלים [זהו שיטת ר""ע, אבל ר""ש ס""ל ה' טבת כשבאה השמועה לגולה שכוכתה העיר, וקיי""ל כר""ע דאין הלכה כתלמיד במקום רבו אלא מאביי ורבא ואילך (תוס' קידושין מ""ה ע""ב, גר""א ס""ק א')]"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום מת גדליה?	"כתב הב""י בשם רבינו ירוחם דמת בר""ה ונדחה ליום חול, וכתב השע""ת (ס""ק א') בשם הראש יוסף דלפיכך יש להקל שבעל ברית א""צ להשלים בצום גדליה, אבל השיג עליו הט""ז דהכא שאני דמתחילה גזרו להתענות בג' תשרי ואין נראה לנו הדחייה, והוסיף הבאה""ט (ס""ק א') דכן משמע מגמ' מגילה (דף ה') דרבי ביקש לעקור תשעה באב הואיל ואידחי אידחי, ומשמע דלא רצה לעקור צום גדליה, והביה""ל (ד""ה חייבים) הביא עוד ראיה מריטב""א [לגבי חתן שצריך להתענות כל ד' תעניתים] דצום גדליה לא מקרי נדחה, וע""ע בכה""ח (ס""ק ה') דהביא משער הכוונות דבאמת מת בג' תשרי"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העיקר של התענית?	"כתב הרמב""ם כדי לעורר הלבבות לתשובה (מג""א ס""ק א') [דהצער על העבר הוא פועל הבל (של""ה, מחה""ש), וכ""כ שו""ת חת""ס (או""ח סי' ר""ח) דלא מצינו בתורה יום תענית אלא יוה""כ שהוא יום התשובה וזהו הטעם שאומרים סליחות ווידויים, וכל זה דלא כהריטב""א (מגילה ה') והר""ן (תענית ט') דכתבו דתקנו התעניות להתאבל על הצרות שאירעו (מ""ב דרשו)], והוסיף המ""ב (ס""ק א') דצריך כל איש לפשפש במעשיו ולשוב בהן דילפינן מאנשי נינוה דאין העיקר התענית אלא התשובה ממעשים הרעים, ומ""מ אין לפטור את עצמו בתשובה לבד בלא התענית דימים אלו הם מצות עשה מדברי הנביאים {וע""ע לקמן (סי' תקס""ב סעי' ב') דמשמע דמתאבלים על החורבן שלעבר, וצ""ע}"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שטעה ואכל בתענית?	"ישלים התענית דמי שאכל שום יחזור ויאכל שום [וא""צ להתענות עוד יום אלא אם כוונתו לכפרה] (מ""ב ס""ק ג', מ""ב לקמן סי' תקס""ח ס""ק ח'), ועי' בבאה""ט (ס""ק א') בשם המהרי""ל דיתענה בה""ב [דהיינו לשם כפרה]"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חתן בימי שבעה ברכות צריך להתענות ד' תעניתים אלו?	"כתב הריטב""א דהוא צריך להתענות דרגל דיחיד אינו דוחה אבלות דרבים, וכן מבואר מפסוק דאפי' יחיד צריך להתענות דכתיב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי [ורק בנדחה יש קולה, ועי' מש""כ לקמן סי' תקנ""ט] (ביה""ל ד""ה חייבים)"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קורין בתורה בתשעה באב?	"הגליון מהרש""א (ס""ק א') הביא תשובת דבר שמואל אבוהב (סי' רמ""ט) דיש מנהג זר בקהלה לשום הס""ת על גב איש מוטה וכפוף פניו למטה כשקורין בתשעה באב, ועי' בטור סי' תקנ""ט בשם מס' סופרים דיש מנהג להניח הס""ת על הקרקע"	סימן תקמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום הובקעה העיר 1) בבית ראשון 2) בבית שני?	"1) לפי הבבלי בט' תמוז וכדכתיב בפסוק, ולפי הירושלמי בי""ז תמוז ומתוך טרדתם טעו בחשבונם וסברו שהיה ט' תמוז ולא רצה הפסוק לשנות מכמות שהיו סבורים (תוס' ר""ה י""ח ע""ב, ב""י) 2) לכו""ע י""ז תמוז, ולפיכך קבעו להתענות בי""ז תמוז לפי שחורבן בית שני חמיר לן [דמאז נתדלדלנו ונתפזרנו לד' רוחות העולם (ערוה""ש סעי' ד')] [אע""פ שצום הרביעי שבפסוק קאי על ט' תמוז לפי הבבלי (ב""י)]"	סימן תקמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מקום להתענות בט' תמוז?	"כתב הב""י בשם הרמב""ן דאין מתענין בט' תמוז ג""כ דאין מטריחין על הציבור יותר מדאי, ולפי""ז כתב המג""א (ס""ק ב' ע""פ מחה""ש) דבעל נפש יתענה גם בט' תמוז, אבל מסיים דכיון דלפי הירושלמי אין מקום להתענות בט' תמוז ממילא אפי' בעל נפש א""צ להחמיר (עי' שעה""צ ס""ק ה')"	סימן תקמט סעיף ב		
